יום העצמאות שמח, 72 שנים לישראל! Feliz dia de la independencia
הגעתי לישראל בפעם הראשונה בתחילת שנות ה90, בחודש דצמבר.
בעודי מנסה להתאקלם בארץ ולהכיר אותה, להתחיל ללמוד את השפה שלא נדבר על התרבות החדשה- מלחמת המפרץ התחילה בינואר 91 וכך נחתתי ישירות אל תוך המציאות הישראלית המורכבת.
את יום העצמאות הראשון שלי לא אשכח לעולם. לא הכרתי את הדרך הישראלית לציין את יום הזיכרון, את כל המורכבות שביום הזה, את המעבר החד לחגיגת עצמאות המדינה ובטח שלא הכרתי את הצפירה- את מהותה, את סיבתה ובכלל את עצם קיומה. כך יצא שכשהצפירה הראשונה החלה פתחתי בריצה מטורפת ישר למקלט, בטוחה שמדובר בטילים. לאחר מספר דקות ולאחר שירדה הבהלה, בעודי עומדת לבד במקלט, הובהר לי שזו הייתה צפירה שמשמעה יום הזיכרון החל, ושלמחרת תהיה צפירה נוספת.
מאז חוויתי וחגגתי כבר 20 ימי עצמאות לישראל ובהזדמנות זו רציתי לחלוק את אהבתי אליה עמכם ובעיקר להודות לישראל. להודות לה על הדרך שהיא קלטה אותי בה- על כך שמעולם לא נתנו לי להרגיש פה זרה וכל אחד מהעם שלנו פתח את זרועותיו באהבה ובעזרה, על כך שקיבלו אותי ללימוד תואר שני למרות שהעברית שלי הייתה בתחילתה ורחוקה מלהיות מושלמת, וכך ונתנו לי אפשרויות שוות להצליח בדיוק כמו שכל אחד אחר היה מקבל.רציתי להודות לה על היותה הבית שלי ושל כל המשפחה שהקמתי פה, שאין מקום אחר בעולם שהיה טוב יותר למטרות אלו בעיניי. מאחלת לישראל ובעצם לכולנו שנדע ימים יפים ובעיקר שלווים של הרבה שקט, בריאות ומי ייתן- שלום.
נ.ב: מנהג המנגלים ביום העצמאות הוא עוד יום ראשון טיפוסי בארגנטינה 🙂
